סרטי זיכרון - מה שהיה היה? ואולי לא? / חיים אקשטיין על פרשת ויחי
 
האמנם מה שהיה – היה? את הנעשה אין להשיב?
כשראובן חטא במעשה בלהה, יעקב אבינו שמע, ולא הגיב. הסיפור עבר בשתיקה.
מבצע חילוץ דינה וחיסול אנשי שכם, בפיקודם של שמעון ולוי, הסתיים בדו-שיח שלא הוכרע בין מפקדי המבצע לאביהם יעקב. יעקב יצא באופן ברור נגד הרעיון, אבל שמעון ולוי טענו כי לא ייתכן ש"כזונה יעשה את אחותנו", וכך זה נגמר. יעקב לא הכריע את הוויכוח, ואפשר אפילו לחשוב שהוא קיבל את דברי בניו ומשך את התנגדותו.
יוסף סומן בתור ממשיך הדרך של יעקב. היה עוד מועמד טבעי לתפקיד, יהודה, מנהיג מלידה שכל האחים מקשיבים לו. אבל נראה שיעקב התעלם מכישוריו של יהודה, וטיפח אך ורק את יוסף.
עם התמונה הזאת עם ישראל היה עלול לצאת לדרך: שתי פרשות חשובות בעברו היו נותרות פתוחות, ולמלכות בית דוד לא היה צ'אנס לצאת אל הפועל, כי רק יוסף קיבל אישור מיעקב לעמוד בראש.
אולם יעקב לא נתן לזה לקרות, וחתם את מסכת חייו ואת ספר בראשית כולו בחזרה אחורנית. בברכתו הוא שב אל מאורעות העבר, וצובע אותם בצבע אחר. הוא חוזר אל מעשה ראובן ומבקר אותו, חוזר אל מעשה שמעון ולוי ותוקף אותו בחריפות, פותח מחדש את היחס שלו ליהודה – ומכריז כי הוא ראוי מכל להנהגה.
 
האם יעקב ידע שבסוף ימיו יהיו כל בניו סביב מיטתו? אנחנו, על כל פנים, איננו יכולים להרשות לעצמנו לבנות על זה. לא לחכות לרגע האחרון של ההורים המבוגרים, אלא לקחת אותם כבר עכשיו למקומות שבהם חיו, לתת להם לשחזר את קורותיהם, ולשמוע מהם אחת ולתמיד את הביוגרפיה שלהם מנקודת מבטם. ושישמיעו אותה לכולם – לא רק לבנים שמתאספים סביבם, אלא גם לדורות הבאים.
 
 

© 2016 תשע"ז כל הזכויות שמורות | אולפני אתרוג  |  טל. 09-7928054  |  נייד. 052-4374373 (נעמי)

Facebook