סרטי זיכרון - כולנו ערלי שפתיים/חיים אקשטיין
 
"יאללה, אל תפחד!” אנחנו רוצים לפעמים לזעוק בשבת פרשת וארא. “לך על זה! רק תעז לפתוח את הפה, והכל יסתדר!” אבל משה בשלו, מתקשה ללכת לדבר עם פרעה, כי לטענתו הוא איננו האיש הנכון למשימה. ערל שפתיים. אנחנו, שכבר יודעים שמשה הולך לעשות לפרעה בית-ספר, לא תמיד מבינים לגמרי ללבו של משה, ומחכים כבר להמשך הפרשה – שמשה ואהרון ילכו אל פרעה, ידברו אליו ללא מורא ויביאו על מצרים את עשר המכות. אבל בינינו – רבים מאיתנו מרגישים את אותה רתיעה של משה. לא מעט מצבים מכריחים אותנו לדבר, להשמיע באופן ברור את מה שיש לנו להגיד, אפילו לנאום, אבל אנחנו חוששים. זה לא בשבילנו. יש אנשים אחרים שיודעים לדבר יפה מאוד, שהם ידברו. לעתים הבעיה אכן נפתרת בעזרת מעין "מתורגמן" שמדבר בשבילנו, ולעתים צריך רק להעז לפתוח את הפה – ובסוף עוד נמצא את עצמנו נואמים בפני כל העם בערבות מואב.
לכל אדם יש סיפור, או נקודת מבט על סיפור של מישהו אחר שהוא מכיר. בסרט שמתעד את קורותיו של אדם קרוב לנו, מן הסתם יש לנו הרבה מה לספר, אבל יש בזה משהו מרתיע - “מי אני שאדבר...” בחיק המשפחה אנחנו יכולים לספר אלפי סיפורים, אבל ברגע שעומדת מולנו מצלמה – קשה להתבטא. חבל שהבעיה הזאת תהווה מכשול: צריך להעז לדבר, במקרה הכי "גרוע" מישהו אחר כבר ישמש כמתורגמן, ויספר בצורה ברורה יותר את הסיפור שלנו. גם עריכה יכולה לעזור. מה שבטוח, בניגוד למשה רבנו שהיה יכול לבקש מהקב"ה לשלוח מישהו אחר, במקרה של סרט תיעוד אין אפשרות אחרת – אם אני לא אספר את הסיפור מנקודת המבט שלי, אף אחד אחר לא יעשה זאת.
 
 

© 2016 תשע"ז כל הזכויות שמורות | אולפני אתרוג  |  טל. 09-7928054  |  נייד. 052-4374373 (נעמי)

Facebook