סרטי זיכרון - בכמה מילים נכנסות 210 שנה?
 
את פרשת שמות אנחנו קוראים די בנחת, אפשר לומר. זו לא פרשה סימפטית במיוחד, מסופר בה על השעבוד של עם ישראל, אבל לא נורא – העיקר שמשה רבנו נולד, וגדל, ונשלח בידי הקב"ה להוציא את ישראל ממצרים. זה עוד לא קרה? לא נורא, נחכה שבוע אחד ונקרא על תחילת עשר המכות, ושבוע לאחר מכן עם ישראל כבר יהיה בחוץ. ומה עם כל הסבל בינתיים? 210 שנים קשות במצרים הן של דבר מה בכך? כן, היה קשה, אבל אפשר לפספס בקלות את כל הקושי והייסורים – כי התורה כותבת עליהם די בקצרה. שנים רבות של עבדות מקופלות בתיאורים קצרים ובלתי מפורטים. יציאת מצרים, תהליך שנמשך הרבה פחות זמן, תופס מקום נרחב הרבה יותר בתורה.
החיים מורכבים מאירועים שמחים ואירועים עצובים, ולפעמים אפילו באירועים השמחים עצמם יש צדדים חיוביים ושליליים, והשאלה היא איך להתייחס למכלול האירועים כשמסתכלים במבט לאחור. כשהתורה מתעדת את סיפור גלות מצרים והיציאה ממנה, היא אינה מתעלמת מהחלק הכואב, אבל את הזרקורים היא מפנה בעיקר אל הגאולה. כך היא חוקקת בליבנו את יציאת מצרים כאירוע שיא בתולדות האומה. גם כשמתעדים חיים של אדם, או אפילו כשמנציחים אירוע בודד, צריך לחשוב מאיזו נקודת מבט עושים זאת. לפעמים יש נטייה להעצים את החלקים הטראומתיים, כגון רגעיו האחרונים של הנפטר, מה שיוצר רושם שכל מהלך חייו היה טראגי; אבל פעמים רבות יהיה נכון יותר להדגיש את כל הדברים הטובים שעבר בחייו, ודווקא זו תהיה הפרספקטיבה הנכונה יותר.
 
 

© 2016 תשע"ז כל הזכויות שמורות | אולפני אתרוג  |  טל. 09-7928054  |  נייד. 052-4374373 (נעמי)

Facebook